phone number
 
התקשרו עכשיו
072-3224168
 
זהו מספר מקשר
 
 
 
 
 
 
 
ריינד אופטיקס Rindoptics
 
 
 
 
 
 

עמוס ריינד - ספורט ואופטיקה

איך הכל התחיל- עמוס ריינד בראיון אישי על ספורט ואופטומטריה

עמוס ריינד הוא אופטומטריסט מנוסה ובעל מרכז האופטיקה 'ריינד אופטיקס', שמצא דרך לשלב בין המקצוע שלו לבין עיסוקו בפעילות גופנית. היום הוא ממובילי תחום ה'ספורטופטיקה' בארץ.
איך הכל התחיל, ומה צופה העתיד? עמוס עונה על השאלות בראיון אישי

"מאז שאני זוכר את עצמי לאבי היתה חנות אופטיקה בעיר קרית אונו", מספר עמוס. "כילד לא הייתי ספורטיבי במיוחד, לא הייתי מהראשונים להיבחר כשהתחלקנו לקבוצות בשיעורי הספורט, ולא גיליתי בתחום עניין מיוחד. כשהתגייסתי לצבא והתמודדתי לראשונה עם מבחני בראור, גיליתי שאני דווקא לא רע בריצה ביחס לחבריי לפלוגה, אך זה לא היה מספיק כדי לגרום לי להפוך את זה לתחביב".

אז איך התחילה האהבה לספורט?
"את אורח החיים הספורטיבי אימצתי בעקבות אחי הגדול, יונתן, שהיה יוצא לתחרויות רכיבה ומביא אותי על תקן המלווה שלו. הייתי אז בן 25 ובמשך שנתיים הייתי מלווה אותו לתחרויות. שם נחשפתי לראשונה לעולם האופניים ולקהילת הרוכבים. את הרכיבה הראשונה שלי אני לא שוכח עד היום. יצאנו מקריית אונו לכיוון נחשון ועברנו מסלול של 74 ק"מ מפרכים. החוויה היתה כל כך קשה עבורי, שלאחריה ישנתי כמעט 3 ימים...".

החוויה המעצימה וההתמודדות עם האתגר עשו את שלהן, ועמוס התחיל לצאת ליותר ויותר רכיבות. את האופניים הראשונים שלו קנה מאחיו שטס לשליחות בחו"ל, והחל לצאת לרכיבות עם חבריו שהיו גם הם "טירוני אופניים". עם כל קילומטר שעבר, ועם כל עלייה שהתגבר עליה הציב לעצמו אתגרים קשים יותר, ורכב למרחקים גדולים יותר. גם קבוצת הרכיבה שלו הלכה והתרחבה. אך עבור עמוס זה לא הספיק, והוא החל לחפש לעצמו אתגרים חדשים.

"ראיתי מודעה למרוץ לילה של 'NIKE' בתל אביב והחלטתי לראשונה בחיי לנסות ולהתמודד עם ריצה למרחקים ארוכים. היו לי 10 ימים בלבד להתכונן למקצה של 10 ק"מ. זו הייתה חוויה מאתגרת ומאוד מספקת". בהמשך הצטרף עמוס לקבוצת הרכיבה '500 וואט', והחל לאמץ אורח חיים ספורטיבי, החל מתזונה נכונה, דרך ציוד מקצועי ומעקב לשיפור הביצועים".

ואיך נוצר החיבור בין משקפיים לספורט?

"בשנים האחרונות הגיעו אלי לא מעט ספורטאים שנפצעו באזור העין במהלך פעילויות ספורט שונות. ובמקרים רבים אפשר היה למנוע את הפציעה, או להקל על חומרתה בעזרת משקפיים מתאימים. גם אני עברתי תאונת רכיבה שנגמרה בפציעה לא קלה, כולל פצעים בפנים שהצריכו 40 תפרים...למזלי, במקרה שלי המשקפיים הגנו לי על העיניים ומנעו פציעה שהיתה יכולה להיות חמורה הרבה יותר.

בתור אופטומטריסט שמגיע מתחום הספורט, אני מכיר לעומק את הצרכים של המתאמנים בפעילויות השונות, ויודע להתאים להם פתרונות אופטיים שיסייעו להם לשפר את איכות הפעילות ואת הביצועים, וכמובן, יגנו להם על העיניים."

כך התחיל להתפתח תחום התמחות חדש, בהתאמת פתרונות אופטיים לספורטאים. או בקיצור - 'ספורטופטיקה'. ספורטופטיקה היא השילוב בין מאפייני הפעילות הגופנית, סביבת הפעילות ולקות הראיה לבין הפתרון הטוב ביותר לשיפור ביצועים ולחוויה ספורטיבית מעולה.

מה הלאה? לאן אתה רואה את תחום הספורטופטיקה מתפתח?

"אופטיקת הספורט בארץ זהו תחום שהתפתח בשנים האחרונות. ככל שיש יותר מתאמנים וספורטאים, כך גדל גם הצורך בפתרונות שיתנו מענה לצרכים רבים ומגוונים יותר. אם פעם היו בוחרים משקפי ספורט לפי הצבע, אז היום יש המון משתנים מהותיים כמו צורת המשקפיים, החומר ממנו עשויים, צבע הפילטרים המתאים ועוד... כמו שנעלי ריצה צריכות להתאים למשטח הריצה, ולא בוחרים אותן רק על פי הצבע."

מה למדת בתור ספורטאי שעוזר לך בעבודה כיום?
"למדתי קודם כל מה הם הצרכים של מי שמתאמן, והקשיים בהם מתאמנים. כרוכב אופניים (שטח וכביש) מזה למעלה כ 25 שנה, אני יודע ומכיר היטב את הפתרונות האולטימטיביים שיספקו הגנה ובטיחות לעיניים מצד אחד, ויסייעו בשיפור הביצועים מצד שני. כמי שיוצא לעיתים לרוץ ב-5 בבוקר, אני יודע להמליץ על עדשות שיתאימו לפעילות בשעות בהן אין הרבה אור בחוץ. כנ"ל לגבי נושא הזיעה, שכל מי שעוסק בפעילות גופנית יודע, יש לשים דגש על אחיזת המשקפיים שלא יחליקו מהאף. מדובר בפרטים הקטנים, שלא תמיד מודעים אליהם, אך הם יכולים להפריע למהלך פעילות תקין, ועם ייעוץ מתאים, יוכלו למנף את הביצועים.

אלו הם דברים שלמדתי מניסיון אישי, ואני עדיין לומד, גם מניסיונם של חברים ספורטאים וגם מכנסים מקצועיים והדרכות בארץ ובעולם. גם בבדיקת הראייה שאני עושה לפני התאמת הפתרון לספורטאים, שמה דגש על דברים כמו שדה ראייה, מיקוד, וחדות ראיה אשר חשובים במיוחד לספורטאים, תוך שימוש במכשור וציוד טכנולוגי מהמתקדמים בעולם".

עד מתי תמשיך לעסוק בספורט?

"אני מקווה להמשיך לעסוק בספורט כל עוד אני יכול. הייתי בצרפת לא מזמן וראיתי זוג זקנים מטפסים בהרים, ממש התמלאתי קנאה. אני מאחל לעצמי ולאשתי דנית, שגם אותה הצלחתי לצרף לשיגעון הרכיבה לפני כשנה וחצי, שנמשיך לעסוק בפעילות גופנית ולאתגר את עצמינו עוד שנים רבות, גם אחרי הפנסיה...".